גירושין חלוקת רכוש

כ"ה בטבת, תשס"ב (9 בינואר 2002)

אישה הגיש 2 תביעות כנגד בעל, אחת תביעה גירושין חלוקת רכוש במקרקעין (תמ"ש 17160/98), ותביעה כספית לדמי שימוש ראויים (תמ"ש 17161/98) כתוצאה מהליך חלוקת רכוש.
התביעות הוגשו בפני כב' השופטת טובה סיון בבית המשפט לענייני משפחה מחוז תל אביב.

כב' השופטת טובה סיון ציינה כי המחלוקת בהליך חלוקת רכוש במקרה דנן. היא דירת המגורים המשותפת בה התגוררו בנה"ז עובר לעזיבת האישה, כאשר הבעל מתגורר בדירה מאז ועד היום. נדגיש כי דירת המגורים המשותפת רשומה בלשכת רישום המקרקעין על שם הבעל והאישה, בחלקים שווים. האישה ביקשה מבית המשפט לענייני משפחה באמצעות עורכי דין גירושין שיצגו אותה, לחייב את הבעל בדמי שימוש ראויים עבור התקופה שהתגורר בדירת המגורים המשותפת שלהם במשך כל השנים שהם חיו בנפרד (מרגע עזיבת האישה את הדירה עד יום הגשת התביעה בבית המשפט לענייני משפחה).

עורכי דין שיצגו את הבעל, הציגו הסכם גירושין בפני בית המשפט לענייני משפחה, חתום על ידי האישה ובו מצוין, כי האישה מוותרת על חלקה בדירה המגורים המשותפת לטובת הילדה של בין הזוג.

עורכי דין ממשרד קרט ושות' – לדני משפחה, מדגישים כי הסכם הגירושין לא אושר בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, ולא ניתן לו תוקף של פסק דין ולכן אינו מחייב את האישה.

עורכי דין אשר יצגו את האישה בהליך חלוקת הרכוש טוענו, כי האישה חתמה על ההסכם מתוך כפייה ואילוץ, וכי החתימה הוצאה ממנה באיומים ותחת לחץ, וזאת נראה היטב בכך כי אין שימוש עורכי דין גירושין בעריכת ההסכם.

כב' השופטת טובה סיון קבעה כי התביעה לדמי שימוש ראויים בהליך חלוקת הרכוש במקרה דנן  דינה להידחות, וזאת ממספר סיבות:

א. האישה באמצעות עורכי הדין שיצגו אותה, צינה שלא הגישה עד כה תביעת חלוקת רכוש ברצון על מנת שלא לגזול מבתה הקטינה קורת גג.
ב. טעם נוסף לכך ניתן למצוא בפסיקה. לפי שנפסק (בע"א 1492/90 זרקא נ' פארס תקדין עליון 93 (1), 258) משהאישה עזבה את דירת המגורים המשותפת על דעת עצמה, מרצונה מבחירתה ומשיקוליה, הרי שבכך יש לראותה כמסכימה לשימוש של הבעל בדירה המגורים המשותפת ובמיטלטלין, בלא לדרוש כל תמורה עבור שימוש זה.

עורכי דין ממשרד קרט ושות' – עורכי דין לעינייני גירושין ודני משפחה, מדגישים כי מסקנה זו נובעת מהתנהלותה של האישה בהליך, אשר במהלך עדותה סתרה את עצמה ללא הרף, והשאירה רושם בלתי מהימן, באופו המעיד כי בחרה, משיקוליה, לעזוב את דירת המגורים המשותפת.

ב' בכסלו, תשס"ה (15 בנובמבר 2004)

ילדי בין זוג הגישו תביעה כנגד הנושים של הוריהם, במטרה לקבל פסק דין הצהרתי שאין הנושים יכולים לגבות את החוב של הבעל מהאישה, וקרי בעת הליך הגירושין חלוקת רכוש, זכויותיה של האישה מובטחות וכי אסור לפגוע בה בחלוקת רכוש האישה.
התביעה הוגשה בית משפט לעניני משפחה ירושלים בפני כב' השופט בן ציון גרינברגר (תמ"ש 019350/02).

כב' השופט בן ציון גרינברגר הבהיר כי מהותה של תביעה זו הינה בקשת התובעים כי בית המשפט לענייני משפחה יצהיר שקימת חזקת שיתוף בין הבעל לבין האישה ועל כן מחצית הרכוש הוא בבעלותה של האישה וכך היה גם נקבע עם היה מתקיים הליך חלוקת רכוש בין בני הזוג.
עורכי דין מדגישים כיהבקשה של התובעים באה על אף שהרכוש רשום באופן בלעדי על שם הבעל בלבד.
זאת ועוד מדגישים עורכי דין כי פועל יוצא מקביעה זו של בית משפט לענייני משפחה היא שהתובעים יורשים את חלקה של האישה, ועל כן חלקה ברכוש המשותף אינו עומד לפירעון חובותיו של הבעל כלפי נושיו.

עורכי הדין מציינים כי הנושים לעומת זאת טענו בתוקף כי חזקת השיתוף אינה חלה על הנכסים המעוקלים על ידיהם, מכיוון שהפ רשומים על שם הבעל בלבד, וכי בעת הליך הגירושין  בין בני הזוג, היה נקבע כי הנכסים היו נשארים בבעלותו של הבעל וכי חלוקת רכוש בין בני הזוג לא היתה שיוויונית כפי שטוענים התובעים.

כב' השופט בן ציון גרינברגר הבהיר כי מרגע שנוצרה חזקת השיתוף לגבי מכלול הנכסים בעת ההליך בין בני זוג, נטל ההוכחה בדבר אי הכללת חוב מסוים במסגרת החובות המשותפים הוא על הטוען להוצאת החוב מן המסגרת, ומידת ההוכחה הדרושה היא של 'הטיית מאזן ההסתברויות' (ע"א 1967/90 גיברשטיין נ' גיברשטיין, פ"ד מו(5) 667).
עורכי הדין מבהירים, ברחל בתך הקטנה, כי לחזקת השיתוף משנה תוקף כשמדובר בדירת המגורים של בני הזוג שהינה הנכס המשפחתי המובהק ביותר, המהווה את "גולת הכותרת של חזקת השיתוף" (ע"א 806/93 הדרי נ' הדרי (דרחי), פ"ד מח(3) 685).

כב' השופט בן ציון גרינברגר דחה את בקשת התובעים (היורשים) וקבע כי הנושים קודמים לתובעים (היורשים), על כן יפרועו קודם הנושים מהנכסים של בני הזוג, ללא קשר מה היה קורה בעת הליך חלוקת הרכוש בין בני הזוג. כב' השופט בן ציון גרינברגר הוסיף גם כי היורשים (התובעים) זכאים לקבל מחצית מהסכום שייוותר, אם ייוותר, לאחר פירעון כל החובות של הבעל.