גירושין חלוקת רכוש

"ז שבט תשס"ד

בעל הגיש תביעת גירושין באמצעות עו"ד לבית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו, כאשר הוא מקפיד לכרוך את חלוקת הרכוש בתביעה לבית הדין הרבני (תיק מספר: 1-24-8873). עורכי דין שיצגו את האישה טענו כי הבעל כרך את הליך הגירושין בצורה לא כנה ואל כן אין לבית הדין הרבני סמכות לדון בהליך אלא רק בתביעת גירושין. עורכי הדין שיצגו את האישה הסתמכו על העובדה שהם הגישו ראשונים בשם האישה תביעת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה.
מאידך גיסא טען עורך הדין של הבעל כי בית המשפט לענייני משפחה דן אך ורק בתביעת מזונות ילדים שהוגש לו ולא בהליך חלוקת רכוש אשר תביעה בנושא לא הוגש לבית המשפט לענייני משפחה כלל. זאת ועוד הוסיף עורך הדין של הבעל כי הגיש תיקון של התביעה של הבעל לבית הדין הרבני וכרך כריכה כנה את ההליך.
עורכי הדין שיצגו את האישה הדגישו את העובדה כי במסגרת תביעת מזונות ילדים הגישו בקשת ביניים לענין המטלטלין, אשר הינם חלק מן ההליך בין בעל ואישה.

דיניי בית הדין הרבני קבעו כי טענות האישה באמצעות עורכי דינה אינן מקובלות אליהם. פסקו כי תביעת גירושין היתה כנה, והרכוש נכרך כדין ובכנות ועל כן יש בסמכותם לדון בהליך.
זאת ועוד הוסיפו דיניי בית הדין הרבני כי גם הבעל וגם האישה הודיעו לבית הדין הרבני בצוותא, כי הם מבקשים שהליך גירושין חלוקת רכוש יהא נידון לאחר הגירושין בבית הדין הרבני. דיניי בית הדין הרבני הדגישו ברחל בתך הקטנה, כי יש כאן הסמכה מפורשת של האשה לכריכת הרכוש בתביעה עצמה ולקיום הליך חלוקת רכוש, מייד לאחר הגט.
דיניי בית הדין הרבני קבעו כפי שבתי המשפט לענייני משפחה נוהגים לקבוע כי טענה שהאשה לא היתה מיוצגת באותו דיון אינה קבילה ולא מאפשר התחשבות כלשהיא.

כ"ח בתשרי, תשס"ו (31 באוקטובר 2005)

אישה הגישה תביעת גירושין לבית משפט לעניני משפחה ירושלים מכוח הסכם ממון אשר קיבל תוקף של פסק דין. התביעה הוגשה בפני כב' השופט בן ציון גרינברגר (תמ"ש 23911/98).

האישה והבעל הגיעו להסכם ממון אשר אושר בבית המשפט לענייני משפחה, ובו נקבע כי אם אחד מבני הזוג לא יעמוד בהסכם הממון, ניתן יהיה לפתוח בהליך גירושין והצדדים מצהירים כי חלוקת רכוש תהייה שיוויונית בין הבעל והאישה.
האישה באמצעות עורכי דינה, טענה כי בית המשפט לענייני משפחה צריך לקבל את בקשתה לאור העובדה שסעיף 37(ב) מעניק לבית המשפט את הסמכות לבצע חלוקת רכוש. האישה הדגיש כי סובלת ממצב הדברים וממערכת יחסים המנוכרת בינה לבין בעלה, בלי כל אפשרות להשתחרר. עורכי הדין שיצגו את האישה הדגישו כי מצב זה הוביל לעגמת הנפש ועינוי דין.

כבוד השופט בן ציון גרינברגר קיבל את טענו האישה והורה על חלוקת רכוש באופן מיידי.