חלוקת רכוש – שיתוף בחובות
· חזקת השיתוף
חזקת השיתוף בנכסים חלה על בני זוג אשר נישאו לפני ה- 1.1.74. פסיקת בתי המשפט קבעה כי חזקת השיתוף כוללת גם שיתוף בחובות. כשם שבן הזוג מתחלק בזכויות, כך הוא נושא גם בחובות. בפסק דין גולדברג נקבע כי בן זוג אינו יכול להנות משותפות עם בן הזוג השני בנכסים, מבלי לשאת גם בעול החובות שנעשו במהלך החיים המשותפים לצורך: ייצור נכסי המשפחה או רכישתם, ניהול עסקי המשפחה, או בהוצאות השוטפות של המשפחה (למשל הלוואה שנלקחה, משכנתא על נכס וכו'). הדבר נכון גם כאשר החוב נעשה בשמו של אחד מבני הזוג בלבד.
קיימת חזקה בדבר שותפות מקבילה בחובות שנעשו במהלך תקופת השותפות, ויש להראות את הוצאות בני הזוג כהוצאות משותפות. באופן עקרוני, אין לחייב את בן הזוג השני לשאת בעולו של חוב שנוצר שלא לטובת התא המשפחתי. אך נטל ההוכחה כי חוב מסוים איננו משותף רובץ לפתחו של מי שמבקש לטעון זאת.
להחלת חזקת השיתוף בחובות קיימים מספר חריגים:
- כאשר החוב נוצר בשל רכוש פרטי נפרד, שלא חלה עליו חזקת השיתוף.
- כאשר החוב נוצר תוך הפרת אמונים (תוך הונאת אחד מבני הזוג, למשל חוב מהימורים).
- כאשר מקור החוב הוא במעשה עבירה של אחד מבני הזוג (למשל העלמת מס).
- כאשר החוב נוצר בשל פעולה קניינית חדשה, שנעשתה לאחר הפרידה.
אם אחד מבני הזוג חייב סכום מסוים לצד שלישי, בני הזוג נושאים בחוב בחלקים שווים ביניהם, אך הדבר אינו מקנה לצד השלישי זכות תביעה ישירה כנגד בן הזוג השני. לדוגמא, אם הבעל לקח הלוואה מהבנק, הוא יוכל לתבוע מהאישה את מחצית ההלוואה, אך הבנק עצמו לא יוכל לתבוע את האישה. זאת משום שחזקת השיתוף חלה רק במישור הפנימי בין בני הזוג, ואינה מקנה לצד השלישי זכויות כלשהן.
- חוק יחסי ממון
במרוצת השנים, נוצר לחץ של הבנקים על המחוקק לשינוי המצב המשפטי, משום שלא היתה וודאות לגבי שיעבוד נכסים. הרישום של הנכס לא ייצג נאמנה את המצב הקנייני האמיתי, כי כאמור לפי חזקת השיתוף רכוש היה יכול להיות רשום על פלוני אבל בפועל רק חצי ממנו יהיה שלו. כך גם לא היתה וודאות לגבי השיתוף בחובות.
בני הזוג יכולים לערוך הסכם ממון, אשר יסדיר כראות עיניהם את חלוקת הזכויות והחובות ביניהם. החוק קובע כי בהיעדר הסכם ממון, יחול הסדר איזון משאבים.
לפי הסדר זה, בעת הפירוד השווי הכספי של כלל הרכוש מחולק בין בני הזוג שווה בשווה בעת הליך חלוקת רכוש. לכל אחד יכול שיהיה רכוש השייך רק לו או רשום רק על שמו. אך במועד הפירוד, לבן הזוג השני יהיה מגיע מחצית השווי הכספי של הרכוש (למעט מספר חריגים). ומשווי כספי זה יקוזזו החובות המשותפים.
