גירושין חלוקת רכוש

חלוקת רכוש בבית הדין הרבני

בני הזוג צוברים במהלך נישואיהם רכוש משותף, הבא לידי ביטוי בחשבונות בנקים, חסכונות, רכבים, דירות, מיטלטלין, קופות גמל, קרנות השתלמות, שווי פנסיה, פיצויים, מניות, אופציות, ובמקרים מסוימים אפילו כושר השתכרות ומוניטין.
בישראל קיימים שני משטרי רכוש: עבור זוגות אשר נישאו לפני 1.1.74, חלה חזקת השיתוף, אשר התפתחה בפסיקת בית המשפט. עבור זוגות אשר נישאו לאחר 1.1.74, חל חוק יחסי ממון הכולל הסדר לאיזון משאבים.

· חלוקת רכוש בבית המשפט האזרחי

לפי חזקת השיתוף, בית המשפט מניח כי בני הזוג הסכימו לשיתוף מלא בכל נכסיהם מרגע נישואיהם ועד גירושיהם. הלכה זו ניתנת לסתירה, ויש להוכיח כי בין בני הזוג היו מאמץ משותף וחיי הרמוניה. מדובר במאמץ משותף כלשהו, לא משנה באיזה תחום או אופן. לגבי חיי הרמוניה, הפסיקה פירשה מונח זה באופן מצמצם ודי בכך שבני הזוג חיים יחד תחת אותה קורת גג. בשנים האחרונות, נקבע כי די בקיום אחד מהתנאים הללו כדי שתתקיים חזקת השיתוף. כלומר, מספיק להראות כי היה קיים מאמץ משותף או חיי הרמוניה.

לפי חוק יחסי ממון, אם בני הזוג לא עשו ביניהם הסכם ממון "יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים". כאן מועד גיבוש השיתוף בנכסים הוא ביום הפירוד, כלומר פקיעת הנישואין. לכל בן זוג יכול שיהיה רכוש ששייך רק לו או רשום רק על שמו. אך לפי החוק במועד הפירוד, בן הזוג השני יהיה רשאי לקבל מחצית השווי הכספי של אותו הרכוש (למעט מספר חריגים).

· חלוקת רכוש בבית הדין הרבני

בעבר, בעוד שחזקת השיתוף חלה בבתי המשפט האזרחיים, בתי הדין הכריעו בענייני הרכוש מכוח המשפט העברי ולפי אמות מידה שונות לחלוטין. כך קרה שבני מצבים זהים התקבלו שתי תוצאות שונות, בהתאם לערכאה בה נדון העניין. לבסוף בפס"ד בבלי, נקבע כי בית הדין הרבני מחויב להלכות בית המשפט העליון וביניהן הוא מחויב להלכת השיתוף.

לעניין חוק יחסי ממון, על אף שהחוק מחייב גם את בתי הדין הרבניים, אלה נוהגים לפסוק בענייני הרכוש באופן שונה מבתי המשפט.
למשל, רכוש הרשום על שם אחד מבני הזוג יושאר בבעלותו, גם אם נצבר במהלך הנישואין. בנוסף, קיימת תופעה של חלוקה לא שוויונית, הנוטה להיטיב עם הגבר.

בתי הדין הרבניים משתמשים במספר סעיפים בחוק כדי להתאים פסיקתם לדין הדתי:

1. סעיף 7 ו-8 לחוק מעניקים לבית הדין שיקול דעת בחלוקת הרכוש בגירושין. בית הדין משתמש בשיקול דעת זה כדי ליישם את הדין הדתי. למשל: אם אישה בגדה בבעלה, בית הדין עלול שלא להפעיל את הסדר איזון המשאבים.
2. סעיף 3 לחוק קובע את תחולת הסדר איזון המשאבים. בית הדין מפרש את החוק כששני הצדדים מסכימים להסדר, ומסביר מתי בני הזוג מסכימים להסדר ומתי לא.